ט"ו באב הוא אחד מהימים המיוחדים בלוח השנה היהודי, במיוחד בהקשר של זיווגים ובניית בית נאמן בישראל. חז"ל אומרים שיום זה נחשב ליום טוב שבו נעשות זיווגים משמיים, וניתנת הזדמנות מיוחדת לכל מי שמבקש למצוא את בן או בת הזוג הראויים לו.
במסכת תענית (דף כ"ו, עמוד ב') נאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה."
הגמרא מתארת כיצד בנות ישראל היו יוצאות ביום זה לבושות בבגדי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לה, והיו רוקדות בכרמים. המעמד הזה היה מלווה באמירות מלאות כוונה וענווה, והיה בו סגולה מיוחדת להוביל לזיווג הגון.
יום זה נחשב אצל חכמי ישראל לזמן מיוחד שבו שערי שמיים פתוחים לבקשות זיווג.